תכננו גיחה קצרה בקמבודיה כדי לחוות את המקדשים המפורסמים בסיאם ריפ, אך להפתעתנו גילינו כאן גם חופים מהממים ביופיים. את הדרך עשינו מויאטנם באוטובוס לילה היוצא בחצות מסייגון ומגיע לפנום פן בירת קמבודיה, בסביבות 12 בצהריים. ברגע שחוצים את הגבול, מרגישים את הצניחה בתל”ג. קמבודיה היא הרבה פחות מפותחת מויאטנם ובוודאי מתאילנד. הדרכים הראשיות חוצות את המדינה ועוברות בשטחים חקלאים ששולטים ברוב המדינה. הכבישים סלולים באופן חלקי בלבד, ולצדי הדרך הכל מאובק. חוטי חשמל דקים תלויים לאורך הכביש הראשי על ענפי עץ מאולתרים. בעיירות אנשים גרים בבתים פשוטים על אדמה חולית בסביבה מאובקת. רק בעיר הבירה מרגישים מודרניות מפתיעה עם קניונים ואפילו ניתן לראות סוכנות למבורגיני ופרארי.
אוטובוס לילה
כמטיילים וותיקים וקשוחים עשינו כבר נסיעה של 24 שעות מקופאנגן עד פאתי בנגקוק לכן החלטנו למתוח את הנסיעה בקמבודיה באוטובוס נוסף של חמש שעות ולהגיע לעיירת חוף סיהנוקוויל. 17 שעות באוטובוסים זה לא פשוט, אבל שרדנו את זה. אוטובוס לילה הינו סביר אך לארוכים מ-190 ס”מ כמוני, זה מאד מאתגר, במיוחד אם אתה על יד זר ונאלץ להצטופף איתו במיטה זוגית. היה לי את העונג המפוקפק לחלוק מיטה עם שמן מקועקע. הצעתי לו בננה והוא טרף את זה בהנאה. כאשר ניסיתי לפתח איתו שיחה מנומסת הוא ענה לי “NO SPEAK “, ובזה הסתיים הרומן שלנו. במשך 11 שעות שכבתי על ידו ונסיתי להימנע ממגע. כאשר שמעתי את קונצרט הנחירות שלו, התפללתי לשרוד את הלילה בלי להגיע למצב של כפיות.
הישרדות בחופים של גן עדן
חרשנו את העולם בחיפוש אחר החוף המושלם, וחווינו חופים מדהימים בקוסטה ריקה, מקסיקו ותאילנד, אך באופן מפתיע החוף הכי יפה שראינו היה דווקא בקמבודיה, באי קו רונג.
בזכות מפגש אקראי עם הבעלים של חנות פלאפל בשם קובי, מצאנו את המנוחה והנחלה. הוא סיפר לנו על מקום שהוא הקים בחוף מבודד באי קו רונג, והחלטנו לשוט לשם. בית ההארחה שלו מזכיר באווירה את חופי סיני של פעם עם ארבעה חדרי אירוח המצוידים בפינת זולה מטרים ספורים ממי הטורקיז. חוף לונג בייץ הינו רצועת חוף באורך שבעה ק”מ עם חול לבן וצח כמו שלג. חבל שיש מקומות לאורך החוף עם סחף של בקבוקים, אך קובי מקפיד לטפח את האיזור שלו. הזולה של קובי נמצאת באמצע רצועת החוף, כך שאין שכנים ברדיוס של שלושה ק”מ- מקום מושלם למחפשי רוגע. ואכן, שלושה זוגות נהנו מהזולות וצפו בשקיעה כאשר לפתע, סירת מונית הגיחה מהים והורידה את משפחת כהן עם חמישה צ’ימידנים ענקיים לסירת משוטים שפשטה על החוף כמו בקריקטורה של מבצע שייטת. ראינו זוג דובר גרמנית והנחנו ממבטיהם שיתלוננו לבעל הבית על נופשם הרומנטי שנהרס בגלל המשפחה הישראלית הרעשנית שהגיעה. למדנו שיעור גדול כאשר התברר לנו בדיעבד שהם מבין התיירים הנחמדים ביותר שפגשנו במסע. במשך שהותנו בחוף חלקנו איתם את הזולות והמדורה, ניהלנו שיחות נפש והתחלנו לתכנן את הביקור שלהם אצלנו בארץ הקודש. המסעדה המאולתרת של המקום סיפקה לנו את צרכינו הקולינריים, ועם גנרטור שסיפק חשמל לכמה שעות בלילה בלבד, נאלצנו לקבל אספקה של אוכל ובלוקים של קרח בעזרת סירה מקומית. הניתוק מאינטרנט במשך כמעט שבוע עשה רק טוב לכולנו וכשהילדים אומרים “לא צריך אינטרנט במקום כזה”, אז סימן שהגעת למקום הנכון. הודיעו לנו שאחרי עזיבתנו את המקום השתלט עליו צוות טליביזיה וצילם את סדרת ”הישרדות קמבודיה”. יהיה נחמד לצפות בשידור ולהיזכר בחופי גן עדן.
מקדשים של אנגקור ואט
“דילגנו” בנסיעה של 22 שעות בסירת מונית, מעבורת, ואוטובוס לילה עד לסיאם ריפ, מקום משכנם של המקדשים המפוארים של קמבודיה. הפעם שותפינו למיטה היו בני משפחה וזה היה הרבה יותר נעים.
שווה להגיע לקמבודיה רק בשביל ערי המקדשים אנגקור ואט (Angkor Wat) ושכנותיה. כאשר מסתובבים בתוך המבוכים החשוכים במקדשים העתיקים השמורים היטיב אתה מרגיש כמו בסרט של אינדיאנה ג’ונס. הקופים שמדלגים בין גגות המקדשים הנטושים מזכירים את הסצינה בספר הג’ונגל עם לואי מלך הקופים.
באחד המקדשים צילמו את הסרט “טומב ריידר”(Tomb Raider) וניתן לדמיין את אנג’לינה ג’ולי משתלשלת בחבל מהעץ האימתני שצמח בלב המקדש. למרות היותי גאה בממצאינו הארכיאולוגים בארץ, אין לנו מבנים עתיקים השמורים באופן כה מרשים שניתן ללכת לאיבוד בתוכם.
ראינו את הזריחה וגם את השקיעה מעל המקדשים וזה מוסיף נדבך רומנטי למקדשים שבעיני ראויים להיכלל ברשימת שבעת פלאי העולם החדש שביקרנו כבר בחלקם.
כך סגרנו ביקור קצר אך קולע בקמבודיה לפני תחנה הבאה- הרי ההימליה של נפאל…
טיפים למטיילים בקמבודיה:
*יתושים- תצטיידו בהרבה תרסיס נגד יתושים. היתושים ברחבי קמבודיה היו האכזריים ביותר שפגשנו עד כה, ופגשנו הרבה. יש גם קונטרסט אדיר לויאטנם שהרוויחה דבר אחד מההפצצות המאסיביות בחומרים הכימיים שחיסלו את רוב היתושים בויאטנם.
*מחירים- על הכל מתמקחים כמובן. זה טיפ שנכון לגבי כל דרום מזרח אסיה, אך במיוחד בקמבודיה.
*ויזה- אמורה לעלות 30$, ואין שום בעיה לקבל ויזה באופן עצמאי במעבר גבול בין ויאטנם לקמבודיה. באוטובוס ינסו לקחת את הדרכון שלך ומזומן ולטפל בויזה עבורך במחיר 35$. אין שום סיבה לשלם עוד 5$, פשוט תגידו שתעשו באופן עצמאי.
*מעבר יבשתי:
מויאטנם- אוטובוס (יום או לילה) מסייגון ,לפנום פן אמור לעלות בסביבות 12$תאילנד- מסיאם ריפ לבנגקוק רוב התיירים קונים מראש כרטיס אחד עד לבנגקוק בעלות של כ-28$, אך ניתן לעשות עצמאי ב11$. פשוט קונים כרטיס לגבול ואז הולכים 200 מטר ל7/11 ועל ידו ניתן לעלות על “קסינו בוס”, אוטובוס שמיועד לתאילנדים שעוברים את הגבול לקמבודיה להמר.
*אוטובוסים:
מחירים- קונים דרך סוכני נסיעות, לא מהתחנה המרכזית, לכן יש טווח מאד גדול במחירים שיציעו לכם. תעשו שופינג. תמיד יותר זול לקנות כל לג בנפרד. לדוגמא מסייגון עד לסיאם ריפ יהיה יותר יקר מסייגון-פנום פאן + פנןם פאן-סיאם ריפ.בטיחות- אוטובוס לילה בתוך קמבודיה נחשב מסוכן מאד מכיוון שרוב הנהגים פרועים ורדומים. קו סיהנוקוויל-סיאם ריפ נחשב למסוכן במיוחד. יש מספר רב של חברות אוטובוסים אך Giant Ibis מומלצת ונחשבת להכי מקצועית ובטוחה. החברה מציידת את האוטובוסים באיכון GPS המפקח על מהירות נסיעה ומקפידה על שני נהגים שיחלקו את הנסיעה ביניהם.
*סיאם ריפ- כעיקרון ראוי לעשות סיור עם מדריך באתר כזה, אך מצאנו פיתרון שסיפק אותנו. שילמנו לנהג טוקטוק שהסיע אותנו מאתר לאתר במשך יומיים במחיר מזערי, ואף סיפק הדרכה כללית באנגלית מחוץ לכל אתר (מכיוון שאסור לו להדריך בפנים ללא רישיון). שמו קלם והוא נעים, עדין, שירותי, עם אנגלית מצוינת. הרגשנו שהשילוב של קלם וספר הדרכה שקנינו סיפק לנו מספיק מידע במחיר מציע. Clem Hide : kimson.soeun@gmail.com טלפון 8557797038+
*קו רונג (Ko Rung)- האי עם החופים הלבנים. המקום השקט של קובי נקרא Coconut Boulevard ועולה כ-50$ ללילה לזוג. טלפון של קובי- 85592882040+
*אתר מצוין: Movetocambodia.com מכיל הרבה מידע עדכני ומפורט ממערביים שגרים כרגע בקמבודיה.
#קמבודיהעם ילדים# #סיאםריפ#
#האי קורונג#
Comments